בימים האחרונים הופץ ברשתות תיעוד נדיר מהביקור של האדמו״ר של חסידות סאטמר בישראל, ביקור שהפך במהירות לאחת הסערות הציבוריות הבולטות ביותר השבוע. בהקלטה, שצולמה במהלך נאום פנימי ויועדה לקהל חסידיו בלבד, נשמע האדמו״ר כשהוא משמיע עמדה תקיפה במיוחד נגד מדינת ישראל, נגד השירות בצה״ל — ואף נגד מפלגות חרדיות שלדבריו מתנהלות בגישה “פשרנית מדי”.
בנאומו הצהיר האדמו״ר כי “כל מי שבצבא — טמא”, והציג את השירות הצבאי כהתנגשות חזיתית עם אורח החיים החרדי ועם עקרונות דתיים שלדבריו אינם ניתנים לערעור. הוא לא חסך ביקורת גם מגורמים חרדיים הנוטלים חלק במנגנוני המדינה, ובעיקר מהמפלגות החרדיות שמקדמות מודלים שונים של שיתוף פעולה — כולל כאלה התורמים להסדרי גיוס.

החשיפה הפומבית של הדברים חוללה תגובות חריפות מכל הכיוונים. בחסידות סאטמר רואים בכך אמירה הכרחית לשמירה על המסגרת הרוחנית והקהילתית כפי שהם מבינים אותה. מנגד, רבים בחברה החרדית הרחבה יותר, כמו גם בחברה הכללית, הביעו דאגה: נאום שנשמע בעידן מתוח ממילא, שבו הסוגיה של גיוס בני הישיבות והשתלבות החרדים במדינה נמצאת בליבת הוויכוח הציבורי.
מעבר למחלוקת המיידית, מדובר ברגע לא שגרתי של הצפת פערים אידיאולוגיים על ידי אחת הדמויות המשפיעות בעולם החרדי. עצם פרסום ההקלטה יוצר אפקט מתגלגל: דיונים פנימיים על גבולות ההשתייכות, על נאמנות קהילתית לעומת מחויבות אזרחית, ועל יחסי חרדים–מדינה בעידן שבו הכל מצולם, מוקלט ומופץ ברגע. הסערה הזו צפויה ללוות את הזירה הפוליטית והחברתית עוד זמן רב, כשהיא מטילה זרקור חד על שאלות יסוד של זהות, סמכות ומקומה של קהילה דתית בתוך מדינה מודרנית.
קרדיט : צילום פנים-חרדית